הו'אופונופונו עם מאבל כץ בישראל!
ניהול והפקה: נוצה וקסת - הוצאה לאור

יום שבת, 29 בספטמבר 2012

‏HO'OPONOPONO- הו' אופונופונו - נו מיינד

הו'אופונופונו היא שיטת ריפוי שמשתמשות בה הקהונות, המרפאות ההוואיות ומקורה במסורת השבטית העתיקה של הוואי.

הו'אופונופונו היא שיטת ריפוי רוחנית. אי אפשר להבין אותה דרך הראש, באינטלקט שלנו, כי היא יוצאת מתוך נקודת הנחה שאנחנו לא מורגלים בה, היא יוצאת מתוך תפישה רוחנית של החיים ומתוך אמונה באלוהות.

המהות הרעיונית שעומדת בבסיס שיטת ריפוי זו היא לקיחת אחריות טוטאלית על חייך, זאת אומרת שכל דבר שקיים בעולמך, מפני שהוא קיים בעולמך, הוא באחריות שלך. העולם כולו הוא יצירה שלך, של המחשבות שלך ואתה אחראי ב 100% על כל מה שמופיע ונמצא בחייך.

פירוש המילה הו'אופונופונו הוא "לעשות את הדברים נכון", "לתקן שגיאה".

כל דבר שמופיע בחיינו הוא זיכרון, תוכנית המתנגנת שוב ושוב עד שאנחנו מוחקים אותה. שגיאה המופיעה בחיינו הנותנת לנו הזדמנות לשחרר, לנקות ולמחוק. ההו'אופונופונו הוא לחצן המחיקה. הוא מביא אותנו ל"נקודת האפס" ומשם יכול לצמוח משהו חדש ומתוקן.

התפישה היא רוחנית:

כל דבר שאנחנו עושים בגלגול הזה נובע מתכנות של מה שהיה בחיים קודמים לדורי דורות.
האדם לא תמיד יכול להבין את הסיבות למה שקרה וקורה. "נסתרות דרכי האל" ולכן גם לא יכול לתקן את הדברים מתוך תפישת המיינד והאגו.
כולנו אחד ואין באמת הפרדה. כולנו רקמה אנושית אחת ולא בצורה מטפורית.

והדרך שלנו לתקן הוא על ידי מחיקה וריפוי של המקום הזה בתוכנו שמביא את הסבל לעולמנו. אתה מרפא את החלק שבעצמך, שבתוכך יצר את הבעיה שלך או של האחר, ומאחר וכולנו אחד ואין בינינו באמת הפרדה -  השינוי מתרחש גם לאחר.

תהליך המחיקה והריפוי נעשה על ידי בקשת סליחה, אהבה והכרת תודה לאלוהות על כל מה שיש. הטכניקה מאפשרת לנו לוותר על האגו הצודק והיודע ולהתייחס לדברים מתוך מקום של חוסר ידיעה, צניעות, בקשת סליחה על הטעיות, אהבה והכרת תודה. הפניה נעשית לאלוהות כי רק לאלוהות יש הבנה לגבי מה שמתרחש.

נשמע הזוי ? לי כן...עד שהבנתי את הרעיון לעומקו. בכל אופן כמה שזה נשמע הזוי... זה עובד. אם אמונה, בלי אמונה, ברגע שתתרגלו את זה תיווכחו שזה פשוט עובד. הטכניקה היא מעיין אמירת מנטרה, סוג של תפילה בכל פעם שאתם פוגשים משהו שאתם רוצים לנקות ולרפא בחייכם ובחיי אחרים.

מניסיוני תעבדו קודם על אירועים שנוגעים ישירות לחייכם. על הילד העצבני בגיל התבגרות, על הקריזות של הקטן, על הכעס שלכם, של בן זוגכם, על מחלה שפוגשת אתכם או את היקרים לכם, על עימות עם השכן, על קושי כלכלי, על כל דבר שמרגיש לכם לא טוב ואתם רוצים לרפא, למחוק את הדפוס, ההתנהגות הזו מחייכם.

וזה הולך כך:
תודה לך – על זה שנתנה לי ההזדמנות ולנקות ולשחרר את הסבל הזה.
אני אוהבת אותך – לאלוהות, או למקום האלוהי של מי שאתם מתכוונים אליו.
אני מצטערת – על מה שבתוכי יצר את הקונפליקט, הסבל הזה. אני לוקחת אחריות מלאה.
בבקשה תסלח לי – על מה שבתוכי יצר את הסבל הזה ותשחרר.
כ"כ פשוט ובסיסי שזה מדהים איך תפילה כזו מרפאה ועוזרת במשהו.
‎את ההו'אופונופונו הכיר למערב דר' אהליאקאלה היו לן פסיכיאטר מהוואי שהצליח לרפא מחלקה שלמה של פושעים חולי רוח במחלקה סגורה מבלי לראות את החולים שלו כלל. הוא פשוט ישב במשרדו עם התיקים שלהם וריפא בתוך עצמו את מה שהשתקף לו מתוך התיקים, ככל שהוא ריפא בעצמו את הסבל של אותם חולים כך מצבם הלך והשתפר. בסופו של דבר המחלקה נפתחה כי הוא הצליח לרפא גם את החולים הקשים ביותר.
הסיפור ההזוי הגיע לאוזניו של דר' גו' ויטלה, מיוצרי הסוד, שלא האמין ל"אגדה". הוא חיפש ומצא את דר היו לן ושמע את הסיפור מפיו והדרך הקלה וה"פשוטה" הזו קנתה את ליבו והוא רתם את דר' היו לן ללמד את שיטת הריפוי הזו במערב, תוך שהוא כותב עימו ספר על הנושא והחל בעצמו ללמד ולהפיץ את השיטה..
‎מאבל כץ שגם היא למדה את שיטת הריפוי הזו מדר' היו לן, ומגיעה לארץ ללמד אותה, מסבירה ששינוי הגישה משנה לא רק את ההרגשה שלנו אלא גם את הרגשתו של מי שעומד מולנו. המיוחד בשיטה הוא שהיא קלה מאוד ומתאימה לכל אדם. לא מעורב בה גורו ולא תפישה דתית. כל שעלינו לעשות הוא לשנות את הגישה שלנו כלפי הדברים ואז משתנה כל התמונה. שינוי הגישה לא רק משנה את הרגשתנו אלה גם את הרגשתו של האחר. כשמזהים בעיה, אין להתעסק בה, אלא לשחרר את המחשבה עליה. בהו'אופונופונו נטען שאלוהים יודע מה טוב עבורנו, מדגישה כץ. אנחנו לא צריכים לתת לו הוראות אלא רק רשות. בשינון צמד המילים "תודה לך" אנחנו מאפשרים לאלוהים לפעול בדרך הטובה והמתאימה לנו ביותר.
ההו'אופונופונו לוקח אותנו חזרה אל הריק, אל נקודת האפס, כך שההשראה תוכל להיכנס לחיינו ולהנחותינו.
ולא רק דר' היו לן הצליח לרפא משוגעים גם אני הצלחתי לרפא דפוס בעייתי בחיים שלי, כמו בקסם.
‎הילד הקטן שלי בן ה- 6 עשה לי סקנדלים כל יום כשהיה צריך ללכת לגן. תמיד זה בכוח ,מלווה בעצבים שהלכו והתעצמו מהרגע שהגענו לגן. הוא עשה בלאגן כמו שרק ילד בן 6 יודע לעשות. שום טקטיקה שנוסתה לא עבדה, לא בטוב, לא ברע, לא הגננת הזו ולא אחרת, הוא נכנס ללופ שלו, ואני לשלי, הרבה תסכול עד דמעות  כי לא ידעתי איך אני מתמודדת עם הסיטואציה שחזרה על עצמה מידי יום.
‎יום אחד עלה בדעתי לנסות את ההו'אופונופונו. פשוט זה מה שנשאר לי לעשות. השארתי אותו עומד שם בזעמו, ופרשתי לחדר אחר התיישבתי על איזה ספסל בגן ופשוט התחלתי למלמל  לעצמי... "אני אוהבת אותך, אני מצטערת, בבקשה תסלח לי על כל מה שבי גורם לכך, תודה.",
וכך חזרתי על המלמול הזה כמה דקות טובות. הדבר הראשון שקרה זה שאני הרגשתי בתוכי איך הכעס והתסכול והאנרגיה שהייתה בתוכי הולכת ומתמסמסת ומפנה מקום לרוגע ואהבה. אבל מה שקרה לי זה כלום לעומת מה שהתרחש בפתאומיות מפתיעה..
החמוד הקטן השתתק בפתאומיות, הסתובב אלי, ניגש אלי, חיבק אותי ואמר לי..."אמא גם אני אוהב  אותך" כך פשוט במילים אלו, גם אני... אוהב אותך. התחבקנו ונפרדנו לשלום. הייתי בהלם. וכיוון שאני תמיד נשארת קצת סקפטית החלטתי לנסות את זה בעוד כמה מצבים ואירועים אחרים שהיו לי  איתו... וכמו קסם זה עובד שוב ושוב ושוב.

שווה לנסות, לא?





הצטרפו אלינו  -  לסמינרים עם מאבל כץ!



סמינר הו'אופונופונו עם מאבל כץ - יום רביעי,  29.3.2017
להרשמה: לחצו
סמינר "תדר האפס - הדרך הקלה ביותר" - יום ראשון,  2.4.2017
להרשמה: לחצו









חזרה לדף הבית

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה