מה זה הו'אופונופונו?

הו'אופונופונו הוא אמנות הוואית עתיקה מאוד לפתרון בעיות. בני הוואי המקוריים, האנשים הראשונים שחיו בהוואי, נהגו לתרגל אותה. ד"ר אִיהַלֵאַקַלָה הְיוּ לֵן, המורה שלי להו'אופונופונו, אומר שאנשים אלה הגיעו מגלקסיות אחרות. מורְנָה סימונה (מורתו של איהלאקלה) הביאה אלינו את אומנות ההו'אופונופונו והתאימה אותו לזמנים המודרניים.

מיהי מורנה סימאונה?

מורנה נאלאמאקו סימאונה (19 במאי 1913 – 11 בפברואר 1992) היא יוצרת השיטה 'זהות העצמי' באמצעות הו'אופונופונו, אותה החלה ללמד בשנות השבעים. אנשי הוואי הכירו בה כקאהונה איאפאאו (מרפאה) ובשנת 1983 העניקה לה מדינת הוואי את תואר הכבוד "אוצר חי".

המטרה העיקרית של תהליך זה היא לגלות את האלוהות בתוכנו. הו'אופונופונו הוא מתנה יקרת ערך המאפשרת לכל אדם לפתח יחסים פעילים עם האלוהות שבתוכו וללמוד לבקש שבכל רגע ורגע יתנקו השגיאות שבמחשבותינו, במילותינו, במעשינו או בפעולותינו. "מהותו של תהליך זה היא שחרור, שחרור מלא מן העבר. נקו, מחקו, מחקו וגלו את השלווה הפנימית שלכם. איפה? עמוק בתוככם", אומרת מורנה.

באמנות 'זהות העצמי' באמצעות הו'אופונופונו משתמשים בטכניקות שונות כדי ליצור שותפות פעילה בין שלושת חלקי הנפש או העצמי: התת-מודע, המודע והמודע-העליון. כך מתאפשר לנו לתבוע מחדש את החיבור הפנימי האישי שלנו לאהבה, למקור האלוהי שלנו, המשכין בתוכנו שלווה, הרמוניה וחופש. מורנה השאירה בידי האנושות את גירסתה המעודכנת לפילוסופיה הוואית עתיקה זו של פתרון בעיות כמתנה שנועדה לתרגול ולשיתוף.

בטרם נוצרה גירסה זו, נהגו לתרגל את ההו'אופונופונו בנוכחות המשפחה כולה. איש לא יכול היה להיעדר. בתהליך היה נוכח מתווך ולכל בן משפחה ניתנה הזדמנות לבקש סליחה מן האחרים. בימינו בני המשפחה אינם גרים יחדיו או בקרבת מקום כבעבר. קשה יותר לאחד את כל בני המשפחה שיתכנסו יחדיו בחדר אחד, ולכן נוצר תהליך מעודכן המתאים יותר לחיים המערביים.

מיהו ד"ר איהליאקלה היו לן, ומה הקשר שלך עמו?

ד"ר איהליאקלה הוא מורה ההו'אופונופונו שלי מזה 15 שנה. במשך שנים הוא עבד, נסע וליווה עם מורנה סימאונה ואף עדכן את אמנות 'זהות העצמי' באמצעות ההו'אופונופונו כדי לסגל אותה לזמנים המודרניים, שתהיה קלה ומעשית יותר. התהליך החדש הפך להיות אינדיבידואלי, כדי שניתן יהיה לתרגל אותו לבד. עם זאת, הוא עדיין יעיל מאוד עבור כל שושלת המשפחה שלנו. מה שנמחק מאיתנו נמחק גם מבני משפחתנו, קרובינו ואבותינו. כי למעשה ראוי להדגיש ש90% מבעיותינו נובעות מאבותינו!

איהליאקלה אמר לי: "אילו הייתי אומר לך לפני עשר שנים שאין אדם מחוצה לך, היית נושאת את רגלייך ובורחת מהר ככל האפשר". עכשיו אחרי שנים של עבודה מודעת, אנחנו מוכנים להעלות בדעתנו שאלה הן רק מחשבותינו (הזיכרונות שלנו) בנוגע למשפחה שלנו. לאמיתו של דבר, אין איש "מחוצה לנו"; הכול קיים בתוכנו ובזיכרונותינו.

אני זוכרת שיום אחד חזר איהליאקלה מהליכת אחר הצהריים שלו כשדמעות בעיניו ואמר לי: "עכשיו אני מבין שכל מה שאלוהים מבקש מאיתנו הוא שנטפל היטב בעצמנו ונאמר "אני מצטער" כאילו היינו ילדים קטנים. זה הכול."

איך התחלת ללמד את ההו'אופונופונו?

הלכתי לסמינר הראשון שלי עם איהליאקלה ביולי 1997 באומהה, נברסקה. לאחר מכן, הזמנתי אותו לבוא ללוס אנג'לס והבנתי שמצאתי את הדרך הקלה ביותר שאותה חיפשתי זמן כה רב.

במשך שתים-עשרה שנים חייתי עם איהליאקלה, נסעתי איתו לאמסטרדם, בריסל, צרפת, אנגליה, ארגנטינה ומקומות רבים אחרים בארצות הברית. הוא שיתף אותי בכל כלי הניקוי שהגיעו אליו במהלך מתן ייעוץ, מדיטציות הכשרה וטיולים ארוכים בפרבר וודלאנד הילס שבלוס אנג'לס.

בין 2000 ל-2001 הרגשתי בלבי שביכולתי ללמד הו'אופונופונו. הפניתי את בקשתי לתאגיד קרן ה"אני" (|The Foundation of I, Inc.) (חירות הקוסמוס) ושם החליטו לערוך מדיטציה בנוגע לכך, כמו שעושים עבור כל מי שמבקש ללמד הו'אופונופונו – היות וסודות ההו'אופונופונו אינם הגיוניים, אלא הם "נרכשים" על ידי אלה שחיים עימם – לשמחתי, לאחר זמן מה, ברכתם ניתנה לי, ורק אז התחלתי ללמד. במשך שנים רבות, לימדתי 'זהות העצמי' באמצעות ההו'אופונופונו (SITH) במסגרת הקרן, עד שביקשתי רשות בשנת 2004 ליצור סמינרים משלי להוראת הו'אופונופונו תוך שימוש בחומר של הקרן. וגם על כך קיבלתי רשות.

בנובמבר 2008, לאחר שנים רבות שבהם ניהלתי קריירה כפולה, החלטתי לעזוב את הקריירה היציבה מאוד שלי כרואת חשבון בלוס אנג'לס, לא משום שהיו לי חסכונות או שלא היו לי חובות, נהפוך הוא. אך, כמו תמיד, בכל פעם שעשיתי משהו לא הגיוני, או שקיבלתי החלטות לא מתקבלות על הדעת, אך בטחתי בכך, הגעתי לתוצאות מדהימות ביותר. כיום אני משוחררת מחובות ונוסעת בעולם ללמד הו'אופונופונו בדרך המעשית והמקורקעת ביותר. הסוד של הו'אופונופונו מתייחס לשינוי הפרדיגמות שאנו חיים ברגע זה ופועלים מתוכם.

האם אני יכול ללמד אנשים אחרים את ההו'אופונופונו אחרי השתתפות בסמינר?

ד"ר איהליאקלה היו לן אומר: "החומר של 'זהות העצמי' באמצעות ההו'אופונופונו הוא רוחני והשימוש בו נעשה בעקבות הכנה ותהליכי ניקוי אישיים עמוקים. הקאהונות בעבר והמטפלים כיום עוברים הכשרה והסמכה לאורך תקופה ארוכה ולעיתים במשך כל חייהם, כך שבסמינר אחד אין די. מלבד זאת, החומרים הנלמדים בסדנאות המדיטציות, וכלי הניקוי מוגנים בזכויות יוצרים. שימוש מסחרי בהם ללא קבלת רשות מן הקרן, לא רק שאינו אתי ופוגע ביושרה ובניקיון הפנימי אותו אנו מבצעים בעזרת הו'אופונופונו, אלא שגם עלולות להיות לכך השלכות חמורות. עם זאת, לגבי אלה המשתמשים באמנות זו עבור עצמם, התועלת היא אדירה והשימוש מבורך, מומלץ ורצוי. ההחלטה היא שלכם".

באופן אישי, לפני שהתחלתי ללמד הו'אופונופונו השתתפתי בסמינרים לפחות 200 פעמים. לכן אני מופתעת כשאנשים חושבים שמכיוון שהשתתפו בו פעם אחת, הם כבר יודעים את החומר היטב ויכולים ללמד אותו. זה מראה ומאשר לנו עד כמה האינטלקט שלנו יכול להיות מוגבל. בנוסף לכך, אני מבקשת להבהיר שלא לומדים את ההו'אופונופונו רק באמצעות מילים. עלינו, למשל, להכין את החדר בדרך מיוחדת מאוד ולקבל את ברכת היקום (את הרשות להעביר את החומר) כדי שיסייע לנו לנקות (זוהי הסיבה לכך שפעמים רבות מתחוללים הניסים במהלך הסמינר ואחריו, אפילו אצל אנשים שמשתתפים בהם מרחוק כדי להיות שם ולקבל את הברכות). צריך גם לדעת איך לנקות באופן אוטומאטי כדי שנעשה זאת מתוך השראה; אחרת, נוכל אפילו להזיק לאנשים בכך שניתן להם מידע שגוי, שכן איננו יודעים מה נכון ומושלם עבורם. האינטלקט מקשיב באופן מוגבל ביותר, פולט את הפרשנויות שלו ופועל מתוכן. פעמים רבות, בהיותו כה עסוק במחשבה ובגיבוש דעה, האינטלקט אינו מקשיב כלל. ואז כאשר אנשים אלה מעבירים את החומר, דבריהם הם בבחינת טלפון שבור, עד שהמסר מגיע לאוזני התלמידים - המידע כבר שונה לגמרי!

נבהיר אף יותר מכך ונאמר שאחד הדברים החשובים ביותר שאנו לומדים בסמינר של הו'אופונופונו הוא שאנו אלה שצריכים לעשות את העבודה. אנו לומדים שביכולתנו האישית לשנות את פני הדברים; ומה שנמחק מאיתנו נמחק מכולם וכאשר אנו משתנים - הכול וכולם משתנים אף הם. אם ברצוננו לעזור, עלינו לעשות את העבודה בעצמנו! ועל עצמנו! אין איש מחוצה לנו. אז את מי בעצם אתם הולכים ללמד? מכאן אתם יכולים להבין שהם בעצם לא הבינו, שלא לדבר על אותם אנשים שחושבים שלמדו הכול באמצעות האינטרנט ומאמינים שהם יודעים.